לרגל ההשקה של PayBox Young, האפליקציה הייעודית של PayBox לילדים ולנוער, רצינו לחלוק כמה תובנות וטיפים שעזרו לנו בכתיבה, כי לא כל יום יוצא לנו לכתוב מוצר לנוער, ובטח לא מוצר פיננסי שנמצא תחת רגולציה כבדה.
- איך מתחילים לעבוד על מוצר כזה?
- איך מגלים מה הם יודעים על ממשקים דיגיטליים?
- איך מדברים בשפה שלהם, אבל בלי לצאת בומרים מתאמצים?
- מה קורה למי שאוכל במשך יום שלם רק לפי הצבע של הסטארדרופ?
כל התשובות כאן:
תובנות שכדאי לקחת לדרך
'ילדים ונוער' זה לא קבוצת גיל
קהל היעד של האפליקציה הוא ילדים ונוער בגילאי 8-18. הצעירים ביותר (בכיתה ג') אפילו לא חוצים כביש לבד. הגדולים (בי"ב) כבר כמעט מבוגרים, על כל העצמאות והאחריות המשתמעות מכך. מן הסתם, לכל תת-קבוצה כזאת יש מאפיינים, העדפות וצרכים אחרים שבאים לידי ביטוי גם בשפה וגם במפגש עם עולם התוכן המסוים. המשותף לכולם הוא שאם יש להם אפליקציה – יש להם טלפון חכם והם יודעים בגדול להשתמש בו.
רוצים להיות גדולים
למרות פערי הגיל, המשותף לכל הילדים והמתבגרים הוא הרצון להיות גדולים 😊 ילדים ונוער מזהים מהר מאוד סגנון דיבור מתיילד (ומתעצבנים ממנו). הם מצפים לשיח ענייני, מכבד וחכם, בגובה העיניים.
מגדר עושה הבדל
בגיל ההתבגרות יש הבדלים סגנוניים בשפה של בנים ובנות. ככלל, שפה של בנות היא יותר מקושטת ומתנחמדת (עם מילים כמו היוש ומהמם), ואילו שפה של בנים יותר דלה וקורקטית (אחיייי). אבל יש מכנה משותף, ואותו צריך לאתר בכתיבה.
שינויים מהירים בשפה
סלנג הוא מטבעו זמני ודינמי, אבל כשמדובר בנוער השינויים אפילו מהירים יותר. מילה שכולם משתמשים בה היום יכולה בקלות להפוך לדבר הכי בומרי מחר. הדבר נכון גם לגבי אימוג'יז והפרשנות שלהם, אז שימו לב. טיפים להתמודדות יש בהמשך.
גם לנו יש WOKE
בני נוער רגישים לניואנסים חברתיים. מה שנחשב אצל מבוגרים פוליטקלי קורקט, אצל הנוער הוא שיח לגיטימי בשאלות של זהות, הגדרה עצמית והשתייכות חברתית. וגם להפך: דברים שמבוגרים אולי ירשו לעצמם להגיד, עלולים להיתפס כבעייתיים אצל נוער.
קשב נמוך
נאמר כבר הכול אז רק לפרוטוקול: לנוער (ממש כמו למבוגרים) אין סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים. השיח מסתכם במשפטים קצרים, מילים בודדות ואימוג'יז.
ועכשיו כשהאתגרים ברורים, הינה טיפים שיוכלו לעזור
1. לכתוב פשוט
מצד אחד יש לנו נוער שרגיש מאוד לסגנון ילדותי, ומצד שני הם לא באמת מבינים בענייני כספים.
הפתרון הוא לכתוב בשפה טבעית ופשוטה, ממש כאילו אנחנו מדברים.
מה זה אומר?
- להשתמש במילים יומיומיות ובמשפטים קצרים.
- להימנע ממונחים מקצועיים עד כמה שאפשר. אם חובה להציג אותם - להוסיף הסבר ברור ונגיש.
- להימנע מסלנג בהסברים, בפעולות שגרתיות ובנקודות קריטיות בממשק.
למשל, OTP הוא נקודה קריטית ומורכבת יחסית. לכן ההנחיות קצרות מאוד וברורות מאוד. זה לא המקום להתחכם.
אגב, ההתייחסות לאבא/אימא באפליקציה היא ערך דינמי שמשתנה לפי ההורה שפתח/ה את האפליקציה. זה אפשר לנו לכתוב בשפה טבעית מאוד, וגם חסך הרבה כאב ראש בניסוח ניטרלי מגדרית.
גם את אישור תנאי השימוש, ואת העובדה שההורים חשופים לכל המידע שלך, הנגשנו בשפה פשוטה (הכותרת "עכשיו פוקוס" היא ציטוט מסרטוני יוטיוב. מייד נדבר על זה).
2. להכיר את השפה של המשתמשים
נכון, זה האובייסט בכתיבה לכל מוצר, אבל זה חשוב במיוחד בכתיבה לנוער.
בהקשר שלנו, היו שני פערים מרכזיים לברר:
א. באילו מילים הם משתמשים, כדי שנוכל לכתוב ממשק שיישמע להם כמו מגרש ביתי.
ב. האם הם מכירים פעולות שגרתיות בממשק, שעבורנו הן פשוטות ומובנות מאליהן, כמו OTP, תשלום עם הטלפון, נעילה או שחרור של המכשיר וכדומה. היה חשוב לנו לברר לגבי כל פעולה כזאת אם הם מכירים או שצריך להסביר אותה. שום דבר לא מובן מאליו.
אז איך לעשות את זה?
א. לדבר ישירות עם בנות ובני נוער (בדגש על שני המגדרים) ולהקשיב לכל מילה שנאמרת
כדי ללמוד עוד על השפה של פעולות בדיגיטל, כדאי לשאול שאלות פתוחות, למשל:
תסבירי לי במילים שלך איך את משתפת תמונה באפליקציה.
אפשר גם למקד את השאלות ולשאול על רכיבים, קונוונציות ותרחישים ספציפיים, למשל:
- איך אתה קורא למקום בטלפון שבו שמורות התמונות שלך?
- מה קורה כשלוחצים על כפתור שכתוב עליו "לדלג"?
- את מכירה את זה ששולחים לך קוד עם מספר? מתי זה קורה? [בתשובה שלה תגלו איך היא קוראת לקוד אימות ואיך היא תופסת את הסיטואציה]
מומלץ בחום להקליט את השיחה ולשמוע אותה שוב אחר כך, כשאין לכם על הראש טינאייג'רים שרק רוצים לחזור לעיסוקיהם החשובים.
ב. להכיר את התרבות ולהיכנס לדמות
צפייה בערוצי יוטיוב מצליחים ובסרטונים של משפיענים, כולל קריאת התגובות, יעזרו להכיר את הסלנג ולהבין איזה סגנון פונה למכנה משותף רחב.
אם אין לכם מושג מאיפה להתחיל, חפשו "10 יוטיוברים מצליחים מתחת ל-20" או כל דירוג דומה, זה כבר ייתן לכם קצה חוט (ובהצלחה עם מה שתמצאו בדרך).
אגב, למקרה שתהיתם, למי שאוכל כל יום לפי הצבע של הסטארדרופ יש 800 אלף צפיות, אז הוא כנראה בסדר😉
3. סלנג במחשבה תחילה
לשימוש ביותר מדי סלנג יש שלושה חסרונות:
1) זה נראה מתאמץ, ולכן פוגע באמינות
2) זה עלול לפגוע בבהירות של הקופי, ולכן בשימושיות 3) זה דורש תחזוקה מתמדת לפי רוח התקופה
הפתרונות:
לשאול טינאייג'רים איך הם אומרים את זה - ולהשתמש במילים שלהם. למשל, כשרצינו לכתוב הודעת שגיאה על בחירת כינוי שחורג ממגבלת התווים, שאלנו טינאייג'רים איך הם אומרים שיש יותר מדי ממשהו. חזרנו לממשק עם השגיאה: "טו מאץ'... אפשר עד 10 אותיות וספרות".
לשלב סלנג רק במסכים ספציפיים – בדרך כלל אלה יהיו מסכים שעוברים בהם פעם אחת, למשל בסוף תהליך ההצטרפות, במצבי אפס (Empty states) או בשגיאות שקורות לעתים נדירות.
לבחור מילים מוכרות – כשמשלבים סלנג בממשק, כדאי לנסות ולבחור מילים שיהיו מובנות גם למי שלא מכירים את הנושא (למשל, המילה 'אגדי' היא סלנג שקשור לברולסטארס, אבל גם מי שלא מכירים את המשחק יבינו את המילה מההקשר).
להיזהר מסלנג ממוגדר – כאמור, בנות ובנים יכולים להשתמש בסלנג שונה בגיל הזה, ולכן צריך למצוא מילים שמתאימות לכולם ולכולן.
לאפשר שינוי מהיר של הקופי – אם החלטתם לשלב בכתיבה סלנג עכשווי, צריך שתהיה אפשרות טכנית לשנות אותו בקלות כשהמציאות משתנה, באמצעות ממשק ניהול תוכן או בהעלאת גרסאות בתדירות גבוהה.
4. בדיקות שמישות
בדיקה של הקופי אחרי הכתיבה היא תמיד חלק חשוב בתהליך, ובכתיבה לנוער זה חשוב במיוחד.
מצאו 5-6 מתבגרות ומתבגרים ובדקו איתם שהכול ברור, מדויק וקולע.
ואל תדאגו, הם ישמחו מאוד לספר לכם על כל מה שלא עובד...
זהו, בדוק שעכשיו אתם פיקס 😎
מוכנים? לטס גו!
תגובות