מכון ויצמן למדע הוא לקוח של דראפט, שנכנס לנו עמוק ללב. יום אחד עזבנו את העיר הגדולה והגענו לסיור מלא היסטוריה, השראה ושלווה בקמפוס הירוק שלו.
למי שפחות שולטים בחומר רק נזכיר שהמכון, שהוקם ברחובות בשנת 1934, קרוי על שמו של ד"ר חיים ויצמן - מייסד המכון, כימאי בעל שם עולמי, מראשי הציונות וכמובן - הנשיא הראשון של מדינת ישראל.
זכינו בסיור VIP במעון הנשיאות הרשמי של ויצמן ורעייתו, ד"ר ורה ויצמן, ובמעבדה שבה עבד (כולל כניסה למקומות שסגורים לציבור 😎), וראינו במו עינינו כמה מאבני הדרך של המחקר הישראלי פורץ הדרך (וגם נסענו בגולפיות, לגמרי אחד משיאי הביקור).
תודה ענקית לאביב וליאור ולצוות מכון ויצמן למדע על סיור מאיר עיניים. זוהי המלצה חמה-לוהטת לבקר במכון, לסייר בבית ויצמן ובגן הקקטוסים, ליהנות מהמדשאות הירוקות ומגן המדע המחודש והקסום. באמת, תודו לנו אחר כך.
הינה המון דברים מעניינים שלמדנו:
^ מי חשב שמאיץ חלקיקים יכול להיות מיושן? זה המאיץ המקורי שנמצא במכון ויצמן. הוא כבר לא פועל, ויש בו מעבדות ומשרדים. המדענים והמדעניות עובדים במאיץ החלקיקים שבסרן, שווייץ.
^ מכון ויצמן למדע הוא הקמפוס היחיד בעולם שהיה בתוכו משכן נשיאות רשמי. הווילה של חיים וורה ויצמן, שתכנן האדריכל המפורסם אריך מנדלסון, ניתנה במתנה למדינה כשחיים התמנה לנשיא. כמה היא שונה מהבקתה של בן גוריון... לא פלא שהם לא חיבבו זה את זה ;)
^ מחברת מערכי השיעור של חיים ויצמן. היא בגרמנית, אבל הוא ידע עוד חמש שפות.
החומרים הובאו במיוחד בשבילנו מגנזך ויצמן, רחובות. תודה, ליאור!
^ זה הפטנט של האציטון הסינתטי, שהמציא חיים ויצמן ורשום על שמו (גנזך ויצמן, רחובות). זה גם מקור השפע שאפשר לו להשקיע במדע ולהקים את מכון ויצמן. הלך הרוח הזה נשמר במכון עד היום: כסף שמגיע ממחקר – מושקע חזרה במחקר.
^ מברק הברכות ששלחו אנשי מפא"י לחיים ויצמן עם הקמת המדינה (גנזך ויצמן, רחובות). הוא כתוב בהיבריש:
MEKAVIM LAYOM SHENIZKE LIROTCHA BEROSH HAMEDINA KESHEHI SHRUYA BESHALOM NEKUDA
^ השולחן של הגברת הראשונה הראשונה, ד"ר ורה ויצמן, שהייתה רופאת ילדים לפני שהתמסרה לפעילות ציבורית. בין היתר, היא הייתה ממקימות ויצ"ו וארגון נכי צה"ל.
^ את דרכון מספר 1 של מדינת ישראל קיבל חיים ויצמן. ורה קיבלה את דרכון מספר 2. בן גוריון היה מספר 3. הוא פחות אהב את זה...
^ הוואזות בחדר שזירת הפרחים של ורה. היא ניהלה את המשכן הנשיאותי ביד רמה ושמה לב לכל פרט: כך למשל דאגה לשזור את זרי הפרחים בביקורים הנשיאותיים בצבעי הדגל של המדינה האורחת. המנהג נמשך ונשמר בבית הנשיא בישראל עד היום.
^ במטבח של חיים וורה פעל מקרר חשמלי שהיה מהראשונים בארץ. בבועה שלמעלה נמצא המנוע.
^ באופן מפתיע, מכל המטבח הענק והיפהפה הזה, דווקא ארגז הלחם תופס את עיניהם של מבקרים מבוגרים, שנזכרים בנוסטלגיה בארגזי הלחם שהיו פעם בכל בית.
^ המדרגות שבין שתי הקומות בביתם של חיים וורה. בשנים האחרונות לחייו, חיים כבר כמעט לא ירד בהן. ורה נשארה לגור בבית עוד 14 שנה לאחר מותו.
^ חדרו של אחד מהבנים של הזוג ויצמן. מבין שני הבנים, אחד היה טייס שמטוסו נפל באוקיינוס וגופתו לא נמצאה מעולם. עד יום מותם קיוו חיים וורה שהוא עוד יחזור. הם אפילו הורישו לו בצוואתם חלק מרכושם. אגב, ורה תגמלה בצוואה גם את עובדות משק הבית שעבדו לצידה.
^ הרכב הנשיאותי הראשון: הנרי פורד השני נתן את המכונית במתנה לחיים ויצמן. זו לא סתם מכונית, אלא אחת מ-18 מכוניות מדגם פורד לינקולן קוסמופוליטן שיוצרו עבור נשיא ארצות הברית. לאחר מותו של ויצמן נמצאה המכונית מוטלת במורד הגבעה שליד ביתו. היא שופצה וכיום היא מוצגת, נוצצת ומרשימה, ליד הבית. צריכת הדלק שלה, אגב, היא 1:3.
^ עץ השעם היחיד בארץ (זה שבתמונה) נמצא במכון ויצמן למדע, מול הווילה של הזוג ויצמן. גם עץ המהגוני היחיד בארץ נמצא בשטחי המכון.
^ בין המדענים והחוקרים היהודים שאסף חיים ויצמן להקמת המכון (שנקרא אז מכון דניאל זיו), היו כמעט 50% נשים. נתון מדהים לשנה ההיא!
^ מיקרו-קופי משנות ה-30, על הטלפון של חיים ויצמן, במשרד הצמוד למעבדה.
^ ויצק (WEIZAC), המחשב הראשון בישראל ואחד הראשונים בעולם כולו, תוכנן ונבנה במכון ויצמן בשנת 1954. עלותו הייתה כ-50 אלף דולר, שהם כחצי מיליון שקל של היום. הוא נבנה לדרישתו של פרופ' חיים פקריס, שהסכים לעלות ארצה ולעמוד בראש החוג למתמטיקה יישומית במכון רק אם יהיה לו מחשב כמו שהיה לו בפרינסטון. כך מגייסים טאלנט.
^ המחשב השני בישראל כבר היה בגודל של ארון ונקרא "גולם".
^ מערת עטלפים מלאכותית. במכון ויצמן למדע לא משלמים שכר לימוד. להפך, משלמים לך. אם את מדענית מצטיינת (או מדען כמובן) – ישלמו לך כדי שתבואי לחקור כל מה שמסקרן אותך ויספקו לך כל כלי שתצטרכי למחקר. למשל, חוקר רצה מערת עטלפים כדי לחקור את ההתמצאות שלהם, אז מכון ויצמן בנה לו מערת עטלפים מלאכותית באורך של כ-200 מטרים.
^ בספרייה של המתמטיקאים תוכלו למצוא כמה וכמה שולחנות שחמט (והרבה השראה).
שוב תודה לצוות מכון ויצמן למדע על הסיור! כאן תוכלו לקבוע ביקור בעצמכם
Comments